12 דצמבר 2018,יום רביעי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon
 

הבלוג של אלה ויינטראוב

התמונה של אלה ויינטראוב

כל כך הרבה עצב יש בעולם

ש', 21/07/2018 - 08:03 -- אלה ויינטראוב
"בית הרגש שלי הוא עצב..." "כל כך הרבה עצב יש בעולם..." פוסטים שכתבתי בפייסבוק... לפני קצת יותר מחודש... כתבתי את הראשון לפני שספרי יצא לאור. ואת השני אחרי שיצא לאור. מהרגע שיצא, בכל דוכן שאני נמצאת אני שמה לידי כיסא. אנשים רואים את מבטי, מתישבים לידי ומדברים על העצב העמוק בחייהם. על חוסר המימוש שלהם. בעיקר נשים, מספרות על כאבן ועל שקיפותן... רבות מהן הפכו לשקופות, למה שמצפים מהן, וקולן נדם. אני יודעת שאנו בוחרים את חיינו, אך הרבה פעמים אנו מרגישים שלא.. בזמן המועט שהיה לי, נתתי את כליי בזמן המועט והלא מספיק כמעט... היום בונה תוכנית, כרגע לנשים משום שכרגע מכירה יותר, והן פונות אלי..
התמונה של אלה ויינטראוב

1"אין דבר העומד בפני הרצון" – נכון הדבר?

ד', 04/07/2018 - 15:50 -- אלה ויינטראוב
את מיטל ליפשיץ פגשתי לראשונה לפני כמעט עשור בהולמספלייס בשיעורי הספורט. נוצרה ביננו חברות מיוחדת אך אינה קבועה ולאורך זמן.
אנו חברות בפייסבוק ולאורך השנים נהניתי לראות את התהליך שעושה עם העסק שלה.
את היוזמות שיוצרת ומקדמת בתחום הטיפוח.
מיטל היא אישה מיוחדת, מעניינת, עוצמתית ואמביציוזית שיש הרבה מה ללמוד ממנה.
אני – "מי את?"
מיטל – "תכווני יותר ספציפית את השאלה"
אני מסתכלת בעיניה ולא מוותרת..
התמונה של אלה ויינטראוב

התחלה, האם היא תמיד סוף של משהו אחר?

ג', 22/05/2018 - 08:40 -- אלה ויינטראוב
שאלה ששואלת את עצמי לאחרונה רבות. ומוצאת את עצמי לא יודעת לענות תשובה וודאית. הרי התחלה של משהו הוא לאו דווקא סוף של משהו אחר, אלא רק התחלה. אך, איך מתחילים מבלי לסיים משהו? והאם זה בכלל סיום שאינו קשור להתחלה? ואז שמתי לב שמאוד נוח לנו לקבל שבכל סיום ישנה התחלה חדשה, וכל התחלה מגיעה אחרי סיום משהו אחר. לפעמים זה לא בדיוק כך, לפעמים סיום הוא רק סיום או, התחלה שאינה תלויית דבר. איך אם ככה נשייך זאת לאהבה?
התמונה של אלה ויינטראוב

פרידה, איך אפשר להפכה להזדמנות

ו', 04/05/2018 - 07:09 -- אלה ויינטראוב
לפעמים קשה לראות ממסך הכואב והשחור הזדמנות. הפרידה היא דבר כואב ולפעמים כואב מנשוא. מצאתי את עצמי לאחרונה חווה שחרור עצום בעקבות פרידות מאוד כואבות. כותבת כאן והדמעות מתחילות לרדת ללא שליטה. הייתי צריכה לעזוב דירה שמאוד אהבתי, דירה שבה עברתי את השינוי, דירה שהקירות בה שמעו וחוו את סך החוויות שלי, הרגשות, האהבה, המשפחה ועוד... הייתי צריכה לשחרר... ואז, ללא הכנה מראש וידיעה התווספו להן אין סוף של פרידות מאוד מאוד כואבות, ימים שלמים של בכי, ימים שלמים של הכלה וחיבוק עצמי.
התמונה של אלה ויינטראוב

כשאוהבים משחררים

ד', 25/04/2018 - 07:44 -- אלה ויינטראוב
בעבר לא הבנתי את צמד מילים אלו, מה זה אומר? איך אשחרר משהו שאוהבת? הרי באהבה לא באמת משחררים, אנו לרוב נאחזים במשהו שטוב לנו בו. ואחזתי, לפעמים חזק מידי, לא הייתי מוכנה לשחרר. היה לי קשה לשחרר, וכשחוויתי שחרור הוא לא בא ממני, ולא מרצוני. לקח לי זמן לאסוף עצמי, חוויתי כאב, כעסתי, לקח לי זמן להבין שרצוי היה לי לשחרר. עם הזמן והשנים בניתי חומות סביבי, חומות שמטרתם היה להתמודד עם כאב השחרור.
התמונה של אלה ויינטראוב

ריצוי מול נתינה מה ההבדל? האם קיים הבדל?

ה', 12/04/2018 - 06:35 -- אלה ויינטראוב

בשיחות רבות עם אנשים שונים, שמעתי סיפורים רבים על תשישות, אכזבה, סבל וקושי רב.
סיפורים שהובילו אותי לשאול אותם "מה הסיבה לכך שאתם מרגישים כך?".
לאחר שהם סיפרו לי, הבנתי שזו בעיה שקיימת אצל כולנו.
אני? במרב חיי הייתי מרצה, רציתי שלכולם יהיה טוב, התחשבתי בכולם ועשיתי דברים כדי שהם בתמורה לכך יאהבו אותי.
ציפיתי יותר מאשר רציתי, דרשתי יותר מאשר הוקרתי.
במשך כל השנים הללו חוויתי המון אכזבות בחיי, חוויתי את התשישות שבריצוי.

התמונה של אלה ויינטראוב

רגשות, מהם? האם יש רגשות שליליים?

ג', 03/04/2018 - 11:01 -- אלה ויינטראוב

לא תוכלו להגן על עצמכם מפני עצב, מבלי להגן על עצמכן מפני שמחה - אומר הסופר ג'ונתן ספרן פויר.

למה התכוון הסופר?
במירב חיי לא בדקתי מהם רגשות, פשוט חוויתי אותם, את רובם לא אהבתי אך הם היו חלק ממני.
כשראיתי סרט עצוב זלגה לה דמעה.
כהרגשתי שלא מתיחסים לבקשתי הכעס צף.
ברגעים בהם לא הרגשתי בטוח הפחד השתלט.

השמחה? מידי פעם צצה בחיי אך לזמן קצר מידי ונעלמה.

כשהרגשות היו עוצמתיים לא ידעתי כיצד להתמודד איתם, לעיתים הדחקתי והפכתי לאדישה, לעיתים היה זה עוצמתי מספיק כדי שיהפוך לדרמטי.
במצבים אלו סרטים טורקיים והודים יכלו לקחת ממני דוגמא.

התמונה של אלה ויינטראוב

הגשם החזיר לי אותך..

ד', 28/03/2018 - 07:12 -- אלה ויינטראוב

הגשם החזיר לי אותך.

אתה יודע כמה הגשם עלי כה אהוב.
אתה יודע שהחורף מעורר אותי ולי כה חשוב.
אתה יודע שהרומנטיקה יוצאת ממני כשבחוץ סוער.
אתה יודע שהגשם מחבר ביננו, הוא ולא אחר.

אתה מרגיש אותי כשטיפות יורדות על חלוני.
אתה מרגיש אותי כששלמה ארצי מתנגן ללא הרף בחדרי.
אתה מרגיש אותי כי אני שלך.
אתה מרגיש אותי משום שמרגישה אני אותך.

הגעת אלי כשבחוץ הרעמים והברקים חגגו ורקדו.
הגעת אלי משום שלך הם קראו.
הגעת אלי משום שחושב עלי ללא סוף.
הגעת אלי אל חוף המבטחים, אל זה החוף.

התמונה של אלה ויינטראוב

האם התשוקה רומנטית? מהי בכלל רומנטיקה?

א', 25/03/2018 - 20:51 -- אלה ויינטראוב

מה זו רומנטיקה?
שאלתי את ילדיי, הדור הצעיר שגדל בעולם וירטואלי.
הם ענו "אמא אין היום רומנטיקה".
הסתכלתי עליהם בעצבות ושאלתי
"מה הסיבה?"
ביתי הבכורה ענתה "היום הכל מהיר, אין סבלנות לדברים כאלו".
ואני שאלתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים, לאן הרומנטיקה נעלמה?
שאלתי את ילדיי, מהי רומנטיקה, תשובתם היתה שונה משאלתי.
התחלתי לתהות אם בכלל הם יודעים מה היא.

הבנתי שדור שלם לא נהנה מהרומנטיקה, אך גם הבנתי שהם לא נהנים משום שאולי הם לא באמת יודעים מה היא בעצם.

עמודים

Subscribe to RSS - הבלוג של אלה ויינטראוב
randomness