כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

בחזרה למשחקים של פעם

נהריה תרבות ופנאיפורסם: 09.09.19 , 12:32שם הכותב/ת: יהורם גלילי

יסמין פרטוק וילנאי, שנולדה וגדלה בקרית שמונה, מגלה כיצד
המשחקים של ילדיה עם סבא וסבתא המתגוררים בארצות
הברית היוו השראה לכתיבת ספרה החדש "מחבואים עם אמא"

"מכיוון שהתמזל מזלי להיות אמא במשרה מלאה, יכולתי לקחת חלק מלא בחיי היומיום של ילדיי ולחוות בצורה שלמה אותם ואת חייהם. רציתי להעביר בעזרת הספר את הכיף הפשוט הטמון במשחק עם סבא וסבתא. לראות את ההורים שלי או של ניצן, בעלי, משחקים עם יובל ותומר ובכך חוזרים לילדות וגם להורות המוקדמת שלהם מסב לי אושר רב. בעלילת הספר גם האמא נמצאת בתמונה, משום שרציתי להדגיש שהורים יכולים לקחת חלק במשחקים של הסבא והסבתא עם הנכדים". כך אומרת הסופרת יסמין פרטוק וילנאי, שנולדה וגדלה בקריית שמונה ובימים אלו מוציאה לאור את "מחבואים עם אמא", ספר ילדים חדש שכתבה (בהוצאת "אוריון").

בספרה מעלה פרטוק וילנאי – באמצעות עלילה קולחת ואיורים מרהיבים של דניאלה סוסה – שאלות חשובות שמעלים ההורים בנוגע לחשיבות של משחקי ילדות קלאסיים כמו: מחבואים ותופסת, שבעבר סייעו לפתח יכולות חברתיות וכיום פחות פופולריים, בעקבות השימוש הגובר בסמרטפונים, טאבלטים ומחשבים. היא תגלה כי ילדיה יובל ותומר נתנו לה את ההשראה הספרותית לכתיבת ספרה, המקבל תגובות חיוביות רבות מסבים ומסבתות, מהורים וכמובן מילדים, וכי השתמשה בספר בשמותיהם האמיתיים של ילדיה ושל הסבא והסבתא שלהם על מנת ליצור רובד אישי ואמיתי.

פרטוק וילנאי נולדה וגדלה בקרית שמונה. לאחר שירותה הצבאי עברה לעמק הסיליקון בקליפורניה, שם טיילה ועבדה כ'אופר' אצל משפחה ישראלית. היא הכירה את ניצן, לימים בעלה, ונשארה שם במשך 13 שנים. היא סיימה בהצטיינות תואר ראשון בכלכלה ותקשורת באוניברסיטת סנטה קלרה, ולאחר מכן עבדה עם בעלה בחברת המשחקים הדיגיטליים שהקים. כשנולדה בתה הבכורה יובל, היא החליטה להתמסר לאימהות, דבר שבא לידי ביטוי בעלילת ספרה "מחבואים עם אמא".

המסר העיקרי ב"מחבואים עם אמא", מעבר לחשיבות שבהנאה מהמסע ולא רק מהיעד, הוא הקושי של ילדים להבין שמשהו שהם אוהבים, כמו למשל לשחק במשחק, מגיע לסיומו, בדיוק כפי שקורה פעמים רבות בגני המשחקים. פרטוק וילנאי: "מהות האימהות היא עבורי היכולת להיות שם בשביל הילדים ולהיות חלק מעולמם הילדותי, וזה בא לידי ביטוי בלשחק איתם משחקים פשוטים כמו מחבואים. אני מאוד אוהבת ילדים ומתחברת אליהם בקלות, וגם הם אלי. אני נהנית לחוות מחדש את ילדותי דרך ילדיי. אני אמנם נושקת ל-40, אבל מרגישה ילדה בכל איברי גופי, משחקת תופסת עם ילדיי בפארק ורוכבת על הקורקינט של בתי".

היא מציינת כי "אני רוצה להאמין שאני אמא כיפית וילדותית, וילדיי יגידו שאני אמא מצחיקה, אבל אני גם קשוחה כשצריך להעמיד גבולות. אני מנסה לשים דגש על להיות שם כשהם צריכים אותי, אבל גם לתת להם להבין שיש לי צרכים משלי. אם למשל, אני יוצאת לרוץ בערב וחוזרת אחרי שהם כבר הולכים לישון, הם יודעים שהערב לא אשיר להם לפני השינה ומקבלים את זה באהבה והבנה. הם אפילו מבקשים לרוץ איתי".

היא מגלה כי בקרוב מתוכננים לצאת לאור ספרי ילדים נוספים שהיא כתבה. "אני מחוברת לילדותיות שבי, ולכן זה מרגיש לי הכי טבעי לכתוב ספרי ילדים. אני נהנית לחוות דרך ילדיי את השמחה, האושר הפשוט והאמיתי שרק ילדים חווים. לילדים יש יכולת לראות דברים בדיוק כמו שהם, ומדי יום אני לומדת מהם המון. גם כשאני לא נמצאת פיזית עם ילדיי, אני תמיד אמא. הפכתי לאמא לפני כמעט שמונה שנים, כשהייתי בת 30, והאימהות הביאה איתה המון יצירתיות, אושר אמיתי ושמחה. עם זאת, האימהות הוציאה ממני רגישות יתרה לכל מה שמתרחש סביבי ובעולם, והכל מקבל פרופורציות אחרות, כשהקונטקסט של מקרים מזעזעים שקורים לילדים נעשה יותר אישי".

מה מייחד אותך כסופרת ילדים?
"הכתיבה על תרחישים יומיומיים, שהם חלק בלתי נפרד מהחיים, כמו לשחק מחבואים עם אמא או סבא. כך אני מדברת ללבם של רוב הקוראים. החיים כפי שהם הם עבורי החומר הטוב ביותר ליצירה. לכולנו יש סיפור חיים, אנו חווים חוויות ועושים בחירות שמעצבות אותנו על בסיס יומיומי. כתיבת ספר והוצאתו לאור מאפשרת לנו להעביר חלק מהחוויה וממי שאנחנו לציבור כולו. בעבר השתעשעתי במחשבות על כתיבת ספר על מסעי מקרית שמונה לעמק הסיליקון, אבל זה עדיין רחוק ממני. כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטת סנטה קלרה, נתבקשנו לקרוא את 'רודף העפיפונים' של חאלד חוסייני, שהיה בוגר האוניברסיטה. המסע שלו לעמק הסיליקון הרגיש לי קרוב, ומאז המחשבה לכתוב על זה נשארה אצלי ברקע".

עטיפת הספר מחבואים עם אמא מאת יסמין פרטוק וילנאי - בהוצאת אוריון

יסמין פרטוק וילנאי עם בעלה ניצן והילדים יובל ותומר  בארצות הברית, צילום פרטי

יסמין פרטוק וילנאי משחקת עם ילדיה  יובל ותומר - צילום ניצן וילנאי